על הקשבה, וגורמים המונעים מאיתנו הקשבה נכונה...
אתמול נכחתי בשיחה בין מנהל מרכז חינוכי לבין אחד המדריכים. המנהל שניסה לקבל מידע אודות עלויות של פעילות מסויימת שאל את המדריך איך עשה את התחשיב.
המדריך החל מיד בהתקפה חזיתית ואמר בטונים גבוהים "...אם אתה מקצץ את התקציב אז אני לא עושה את הפעילות ואתה תצטרך להתמודדד עם ההורים"... תגובת המנהל לא אחרה לבוא...
המדריך ללא ספק הגן בחרוף נפש על משהו. והמשהו הזה נימצא עמוק בתוכו.
בשיחה מאוחרת אמר לי המדריך "אני יודע מה שאני עושה זאת כבר פעם שלישת שאני מעביר את הפעילות.. .איזה מן דבר זה שהוא לא סומך עלי"
האם המנהל הטיל ספק ביכולותו?
האם היתה בשיחה הבעת חוסר אמון מסוג כלשהוא?
האם המנהל לא סומך עליו? ממש לא.
אז מה בעצם קרה כאן?
אנחנו לא רואים דרך העיניים ולא שומעים באמצעות האוזנים אנו רואים ושומעים דרך מסננים מוחיים שונים שפתחנו במהלך השנים.
התמונה והצלילים שאנו קולטים עוברים קודם לכן דרך עריכה מחודשת כמו בתוכנת photoshop או תוכניות עריכה מוזיקליות מסוגים שונים. התמונות והצלילים עוברים דרך פילטרים והתאמה לתבנית הקליטה שלנו אשר מורכבת מתמונות העבר, האמונות שלנו לגבי איך צריך להתנהג בעולם והאמונות שלנו לגבי עצמנו, מה אנו שווים ועוד.
האינטראקציה הפשוטה שמטרתה היתה איסוף מידע ובדיקה עברה אצל המדריך עריכה מוקדמת דרך הפילטרים שלו ויצרה אצל המדריך תמונה מאיימת, כאילו נכנס נמר לחדר והוא הגיב מהמקום ההשרדותי הזה בו האפשרויות הן בריחה, קפיאה או התקפה.
במקרה הזה בחר המדריך להתקיף את הנמר ושלח את האגו לקרב... ובכך נפתח גלגל אין סופי של תגובות ורגשות: אני נפגע אז אני פוגע, אני פוגע, אז הוא ניפגע, הוא ניפגע אז הוא פוגע, הוא פוגע אז אני נפגע.... וחוזר חלילה.
זהו מעגל אין סופי שמזין את עצמו כאשר כל גורם מגיב לדברי השני מבלי באמת להקשיב אלא מתוך התבניות ההשרדותיות שמייצרות את הפרשנות לרוח הדברים.
כמה פעמים נקלעתם למצב בו אתם מגינים בחרוף נפש על משהו עם הרבה אמוציות?
האם לא הוצאתם במקרה את האגו להלחם בנמר... שאלו את עצמכם מה המטרה? על מה אני מגן ולמה? עצרו רגע ותבחנו מה בעצם ביקשו ממני? האם יש כאן נמר?
לשירותכם בכל עת,
מתי ניר פרימק, אימון אישי ועיסקי, אימון לזוגיות, עסקים,
קריירה ושילובים בין המוח הגוף והרגש
נייד: 054-4656060 דוא"ל: mattynp@gmail.com